#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. א למה שנה התנא קודם הלכות פטר חמור ואח&quot;כ בכור בהמה טהורה (2)?	אב&quot;א אידי דחביבה ליה מדר' חנינא שיצאו עם כל אחד מישראל צ' חמורים נושאים מכספה וזהבה של מצרים, אב&quot;א משום שבפדיון פטר חמור יש מעט הלכות לכן סיים אותם קודם.	בכורות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. ב כיצד גוי קונה ומוכר ומנין?	"&quot;וכי תמכרו ממכר לעמיתיך או קונה מיד עמיתך לא תונו איש את אחיו&quot; ר&quot;ל דורש לעמיתך במשיכה ולא לגוי {לשיטתו שדבר תורה ישראל קונה במשיכה}. [אין לומר שלא יקנה וימכור כלל - ק&quot;ו אם גופו מוכר, ודאי נכסיו, ואם קונה ישראל לגופו ודאי גם נכסי ישראל. אין להצריך תרתי - ק&quot;ו מגופו כנ&quot;ל, אין לומר או זה או זה - דומיא דישראל באחת].<p dir=""rtl"">אליבא דר&quot;י שסובר דבר תורה מעות קונות יש לומר דרשה זו להיפך. (ע&quot;פ הרא&quot;ש, וע' ברמב&quot;ם שפסק כאן כר&quot;ל אף שפוסק בקנין כר&quot;י.)</p><p dir=""rtl"">אמימר סובר שמשיכה בגוי קונה, או שסובר כר' יוחנן, ואם סובר כר&quot;ל י&quot;ל שסובר גזל גוי אסור וקרא בא למעט מהונאה, אע&quot;ג דכבר כתיב &quot;איש את עמיתו&quot;, חד לגוי וחד להקדש וצריכי.</p>"	בכורות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 'הלוקח גורטאות מן הגוי ומצא בהם ע&quot;ז אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר ואם משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח' באר (4 האם משיכה בגוי קונה)!	"אביי ורבא פ' שלברייתא זו משיכה קונה כבסיפא, לר&quot;ל שסובר שמעות בגוי קונות צ&quot;ל שקיבל עליו לדון בדיני ישראל ולכן משיכה קונה, (ולר&quot;י ניחא). ובסיפא הכי קאמר אע&quot;פ שנתן מעות אם משך קנה ואם לא לא. והטעם: לאביי רישא משום מקח טעות אבל בסיפא כיון שקיבל מעות אין לטעון מקח טעות, ולרבא לעולם זה מקח טעות אבל כיון שנתן מעות מחזי כע&quot;ז ביד ישראל.<p dir=""rtl"">רב אשי אומר לעולם בברייתא משיכה לא קונה כברישא ואידי דתני רישא משך תני סיפא. </p><p dir=""rtl"">רבינא אומר כאביי ורבא שמשיכה קונה כבסיפא וברישא הכי קאמר אם לא נתן מעות ולא משך יחזיר ואין בזה משום מחוסרי אמנה שהגוים עצמם לא עומדים בדיבורם.</p>"	בכורות יג:		
